אמנם יש לומר גם כן כי לא מצד חדוש הנסים והנפלאות דוקא נאמר שֵׁם "הללויה", רק כל צרה הבאה לישראל והם נושעים ממנה, ראוי לישראל להלל להקב"ה ב"הללויה". וזה כי הצרה שהגיע לישראל ונושעים המנו* על ידי הקב"ה, פועל* זה מיוחד להקב"ה, כי אין זה פעולת המלאכים, מפני כי המלאכים כאשר נבראו כך עומדים בלי שנוי, לא יוכלו להוסיף ולא לגרוע ולא לשנות דבר, כי אם על ידי רצון הקב"ה שהוא עושה. ולפיכך כאשר היה צרה לישראל ונהפך לטובה, שנוי זה שהיתה תשועה להם מן הצרה הוא על ידי שמו יתברך בודאי, שברצונו הכל, יכול לעשות ולשנות מרע לטוב. לכך תקנו (פסחים קיז.) בכל צרה שהיתה לישראל ונושעים הימנה, להלל בְּשֵׁם "הללויה".
גבורות השם · פרק ס״א, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.