גבורות השם · פרק ס״א, ח׳

אמנם תמצא "הללויה" גם כן כאשר ההלול אינו בחדוש אותות ומופתים יוצאים ממנהגו של עולם, שהרי תמצא פסוקים* דזמרה שמסיים ומתחיל ב"הללויה", אף על גב דְשָׁם אינו נאמר על שנוי מנהג של עולם. דזה אין קשיא, דגם הפעולות אשר נאמרו שָׁם מתיחסים לְשֵׁם ולא אל זולתו, ולפיכך שָׁם גם כן הוא כולל שֵׁם ושבח, להודיע כי השבח הזה מיוחד לשמו יתברך. אבל במקום אשר נתן שבח על שהוא יתברך עושה נסים בעולם, לא תמצא רק לשון "הללויה", שהרי חדוש נסים ונפלאות הוא לשם יתברך בלבד, לא אל זולתו, כמו שאמרנו, לכך* הנסים מיוחדים לו יתברך.