גבורות השם · פרק ס״א, י״ג

ובגמרא (פסחים קיח.) וכי מאחר דאיכא הלל הגדול, מאי טעמא אמרינהו להלל*. אמר רבי יוחנן, מפני שיש בו חמשה דברים; יציאת מצרים, קריעת ים סוף, ומתן תורה, תחיית המתים, חבלו של משיח. יציאת מצרים, דכתיב (תהלים קיד, א) "בצאת ישראל ממצרים". קריעת ים סוף, דכתיב (שם פסוק ג) "הים ראה וינוס וגו'". מתן תורה, דכתיב (שם פסוק ד) "ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן". תחיית המתים, דכתיב (תהלים קטז, ט) "אתהלך לפני ה' בארצות החיים". וחבלו של משיח, דכתיב (תהלים קטו, א) "לא לנו ה' לא לנו", ואמר רבי יוחנן, זו שעבוד מלכיות. איכא דאמרי, אמר רבי יוחנן*, זה מלחמות גוג ומגוג. רב נחמן בר יצחק* אומר, מפני שיש בו מלוט נפשם* של צדיקים מגיהנם, שנאמר (תהלים קטז, ד) "אנה ה' מלטה נפשי". חזקיה* אומר, שיש בו ירידתן של צדיקים בכבשן האש, ועלייתן מכבשן האש. ירידתן, "לא לנו" (תהלים קטו, א) אמר חנניה, "כי לשמך תן כבוד" (שם) אמר מישאל, "על חסדך ועל אמתך" (שם) אמר עזריה, "למה יאמרו הגוים" (שם פסוק ב) אמרו כולם. עלייתן, "הללו את ה' כל גוים" (תהלים קיז, א) אמר חנניה, "שבחוהו כל האומים" (שם) אמר מישאל, "כי גבר עלינו חסדו" (שם פסוק ב) אמר עזריה, "ואמת ה' לעולם" (שם) אמרו כולם, עד כאן.