גבורות השם · פרק ס׳, נ׳

ומה שאמר רבי יהושע בן לוי שארבע כוסות הם נגד ארבע כוסות של תרעלה שעתיד הקב"ה להשקות האומות, פירוש דבר זה כי כאשר בא ההוראה בפסח מצה ומרור על מדריגת ישראל, כמו שנתבאר למעלה, הנה הוראה בשתיית ארבע כוסות להורות על שנמשך אחר הגאולה. ואחר המדריגה שקנו ישראל בליל זה, מדריגה יותר עליונה שיגיעו להם בהפסד כוחות המלכיות, שיש להם ארבע מדריגות עליונות, ויבא הפסד לאותם שהם מתנגדים לישראל. כי כח ארבע מלכיות אלו מתנגדים לכח הקדושה של ישראל, ודבר זה התבאר למעלה בפרק ששי ובפרק עשירי, שם מבואר איך ארבע מלכיות, שהם נגד ארבע צדדין, הם מתנגדים לישראל, שהם עיקר העולם. וזה מדריגת הגאולה שקנו ישראל בליל זה, שמורה עליו אכילת מצה. כי דבר זה, שהוא מורה עליו שתיית ארבע כוסות, שהוא מורה על הפסד המלכיות, או תנחומין לישראל, שלימות גאולת ישראל שקנו בליל זה, המורה עליו האכילה. ולכך מורה עליו השתיה, כי השתיה גם כן שלימות גמר האכילה, והשתיה נמשכת אחר האכילה, כי אין אכילה בלא שתיה. כך דבר זה, שהוא הפסד המלכיות ותנחומין לישראל*, גמר שלימות הגאולה, נמשך אחר הגאולה, ומורה על מדריגה יותר עליונה. כי שתיית הכוסות מורה על המדריגה העליונה יותר מן אכילה, כי המשקה כמו שאמרנו מפני שהוא יותר דק, מורה על ענין פנימי יותר. ומכל שכן כאשר המשקה יין, שהוא פנימי יותר. וזאת המדריגה שתביא* לעתיד פורעניות למלכיות, וזה מעלה יותר בודאי לישראל, כשיכלו המתנגדים להם. ולפיכך ראוי להורות על זה בשתיית הכוסות הארבע, שתבא להם מעלה ומדריגה יותר עליונה, להשקות כוס התרעלה למלכיות ולבטל כחם.