גבורות השם · פרק ס׳, מ״ט

ויש לך להבין למה באה ההוראה על מדריגת האומות בשתיית הכוסות, והוא דבר אמת באין ספק. כי האכילה הוא העיקר, והיא חיותו של אדם שממנו יתפרנס האדם, ואם לא היה פרנסת האדם במזון, היה נפסד. אמנם השתיה אינה מפרנסת האדם, ואם יש בה פרנסה אין זה חיותו שיכול לעמוד בו, והשתיה אינה באה רק בשביל תיקון המאכל, לתקן אותו כאשר ראוי, ודבר זה בודאי. נמצא כי השתיה אינה באה בשביל עצמה כלל, רק שהשתיה נמשכת אל המאכל, שהוא חיות האדם. ודבר זה בעצמו מדריגת האומות*. כי דבר זה התבאר במקומות הרבה מאוד כי לא היה בריאת האומות רק שהם טפלים אל האומה הנבחרת, והכל נברא בשביל ישראל, והם נבראו בשביל עצמם. וגם זה התבאר בכמה מקומות בזה הספר כי אין הבריאה בעצם רק לישראל, ואל ישראל נמשך הכל. לפיכך גם על דעת רבי לוי באה הוראה מארבע כוסות על מדריגת ארבע מלכיות, אשר מדריגת ישראל הקדושה ביניהם. וכאשר תבין את זה, תמצא דעת רבי לוי דבר ברור מאוד.