גבורות השם · פרק ס׳, נ״א

וכן הם מורים על התנחומים שינחם הקב"ה את ישראל. וזה כי כאשר אמרנו למעלה כי הפסח ומצה ומרור מורים על מעלת ישראל שקנו בעת היציאה שיצאו ממצרים, ואם ירדו ישראל בעונינו מן המדריגה הזאת, לא יהיה זה לנצח, אבל הקב"ה ינחם את ישראל על הצער שקבלו מן המתנגד אשר מתנגד להם, הם ארבע מלכיות, וינחם אותם להחזיר אותם כבראשונה. ולפיכך צריך עם המצה ומרור שתיית ארבע כוסות, המורה על זה שאם ירדו מן המדריגה, יש תשועה ותקוה לישראל מה שהיו בגלות ארבע מלכיות, ויקבלו תנחומין על כל ארבע מלכיות, אשר הם בעצם מתנגדים לישראל. ולפיכך באה ההוראה הזאת בשתיית ארבע כוסות, כי כאשר נראה צער והאבל שהיה לישראל*, ויש עוד תקוה ואחרית ממקום פנימי עליון, נקרא זה כוס נחמה וכוס ישועות. ומפני שהלילה הזה הוא מיוחד שקנו ישראל עצם מדריגתן ומעלתן, באה ההוראה בשתיית ארבע כוסות, מורים על שיש עוד עלוי מעלת ישראל, נמשך אחר גאולה זאת.