גבורות השם · פרק ס׳, מ״ח

אמנם מה שאמר רבי לוי שתקנו ארבע כוסות נגד ארבע מלכיות, הדבר צריך תלמוד, מה ענין המלכיות לכאן. וכאשר תעמוד על דעתו תמצא דעתו נכון. וזה כי דעת רבי לוי כי בליל היציאה לקח הקב"ה את ישראל אליו, וקנו מדריגתם העליונה. ודבר זה מורה עליו אכילת מצה, כמו שהתבאר. ומדריגתם העליונה כאשר בחר השם יתברך בהם מכל האומות, ולקח אליו ישראל מן ארבע מלכיות. וכבר התבאר בפרק חמישי כי אי אפשר שיהיה כל העולם במדריגת השלימות, שאין זה מדריגת העולם שיהיה הכל במעלה ובשלימות, כמו שהארכנו. ועוד יתבאר זה בעזרת השם יתברך בספר נצח ישראל. ולפיכך באה ההוראה בארבע כוסות על מדריגת ארבע מלכיות, וישראל יש להם מדריגה מיוחדת נבדלת לעצמם, שהם חלק ה', עד שבענין זה כל מדריגת האומות, שהם ארבע מלכיות, הם נמשכים אחר ישראל, ובכח מדריגת ישראל, שקנו הכל, גם מדריגת ארבע מלכיות, כי ישראל נותנים קיום לכולם. ולפיכך ארבע כוסות, שנים לפני הסעודה ושנים לאחריה, והוא מורה על ארבע מלכיות. ואכילת פסח ומצה ומרור באמצע, שהוא מדריגת ישראל. וזה כי האמצע הוא נבחר, והוא קדוש אלקי ביותר, כאשר התבאר מענין האמצע בהקדמת הספר ובכמה מקומות בזה הספר, שהאמצע הוא נבחר לקדושה. וסימן לזה ארבעה דגלים, שהיו לארבע רוחות, ואוהל מועד, מחנה שכינה, באמצע. דבר זה מורה לך כי הקדושה באמצע. ולפיכך שתי כוסות לפני הסעודה, ושתים לאחריה, נגד מדריגת האומות, ומדריגת קדושת ישראל באמצע. נמצא כי ארבע כוסות לישראל מצד שהם נבדלים מן ארבע מלכיות, וכל ארבע מלכיות הם תלוים מקוימים בישראל, נמשכים אחריהם, והם נבחרו מתוכם. ולפיכך ארבע כוסות אלו לישראל במה שבמציאות ישראל ובכחם הכל, וזהו מדריגת ישראל העצמית* שקנו בליל זה, כי זהו עיקר מדריגת ישראל ומעלתן כאשר תבין.