גבורות השם · פרק נ״ו, ו׳

ומה שאמרו ז"ל "ביד חזקה" זו הדֶּבֶר, אין הפירוש "יד החזקה" הוא הדֶּבֶר בלבד, אלא הדֶּבֶר וכל אשר ממינו, ו"זרוע נטויה" זו החרב וכל אשר ממינו, "ובמורא גדול" זו גלוי שכינה, וכל אשר ממינו. והכונה בזה שכל המכות שבאו על המצרים היו בענין אלו ג' דברים; או שהגיע להם הפסד מצד כי השם יתברך סלק עצמו וכבודו מהם, והיו לאפס, והיו נפסדים מיד. או על ידי שהיה פועל בכחו בהם. או דבר ממוצע בין שניהם, שהיו מקבלים הפעולה מן השם יתברך, וזהו כמו גלוי שכינה, שהיו מתפעלים מגלוי השכינה, וזה ענין ג' הוא כמו אמצעי בין השנים הראשונים. כי מי שיבין אלו הדברים ידע כי היו נלקים בענין זה בכל מכה, והבן דבר זה מאוד, כי הוא נכון וישר. ועדין אין כאן זֶכֶר אות או מופת, כי אפשר ויכול להיות הכל בדרך הטבע, כי אין הדֶּבֶר והחרב וגלוי השכינה יציאה מן הטבע כלל.