גבורות השם · פרק נ״ד, ל׳

"ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה וישמע אלקים את נאקתם ויזכור אלקים את בריתו וגו'" (שמות ב, כג-כד). הנה תמצא שלשה לשונות; "ויזעקו", "ותעל שועתם אל האלקים", "וישמע נאקתם". ויש לדקדק בלשונות האלו, למה שינה הלשון. ויראה כי בא להגיד לך כי שלשה דברים גורמים שהתפלה והשועה נכנס לפני הקב"ה; האחד*, שהצועק מצטער הרבה על זה, ונחשב לו לצער. והשני, שדבר שהוא צועק עליו הוא באמת קשה, וראוי לזעוק עליו. כי לפעמים הצועק מצטער הרבה על דבר אחד, ואין הדבר ההוא ראוי* להצטער עליו, ואין הצער שלו נחשב. ולפעמים להפך, הדבר הוא קשה וראוי להצטער עליו מאוד, אלא שאין האדם מצטער עליו. ולפעמים יש שניהם, ואין הקב"ה פונה אליו בעבור שהוא מרוחק מן השם יתברך, כי אם השם יתברך שונאו, אף אם צועק בצרה גדולה, אין הדבר נחשב בעיני השם יתברך. וכאשר יש שלשתן; הצועק הוא מצטער על הדבר וצועק על זה, והדבר שהוא צועק עליו קשה, והוא אינו מרוחק מן השם יתברך, התפלה מקובלת ונעשה בקשתו.