ולפיכך אמר נגד הראשון "ויזעקו", כי זעק* נאמר על הזועק מכח צער. וכנגד הדבר שהיו צועקים עליו שהיה דבר קשה מאוד, נאמר "ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה". וכאן לא הוזכר בלשון פועל כמו "ויזעקו", שהזכיר בלשון פועל, רק "ותעל שַׁוְעתם", לפי שהוא נאמר על הענין שהיו צועקים עליו, לכך הזכיר הדבר שהיו צועקים עליו "ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה". אמנם "וישמע אלקים את נאקתם" הוא מצד שהיה שומע את נאקתם, שלא היה הצועק מרוחק מן השם יתברך. והיה כאן שלשה דברים אשר אמרנו; הן מצד* ישראל אשר היו נאנחים וצועקים מאוד, והן מצד הדבר שהיו צועקים עליו היה קשה שראוי לזעוק, והן מצד הקב"ה, כדכתיב "וישמע אלקים את נאקתם". ולפי שיש כאן שלשה דברים שאין האחד כמו השני, הזכיר שלשה שמות מחולקים; זעקה, שועה, נאקה. אצל הזועקים לשון בפני עצמו, ואצל הדבר שהיו זועקין עליו לשון בפני עצמו, ואצל הקב"ה המקבל לשון בפני עצמו.
גבורות השם · פרק נ״ד, ל״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.