ופירוש המאמר הזה, אחר שהביא כמה גדול יציאת מצרים, עד שהתורה, ואם שדרכה בכמה מקומות שלא להאריך בכמה דברים שהם גופי המצוה, כאן לא קצרה מלהשיב לכל אחד ואחד תשובה בפני עצמו. וזהו שהביא זה כאן ופתח "ברוך המקום", קרא השם יתברך "מקום" כי המקום בו עומד הדבר אשר הוא מקום לו, והמקום עודף עליו. והוא יתברך מקומו של עולם, מפני שהוא כולל הכל, ואין נמצא יוצא ממנו, ועודף עליהם מבלי תכלית, לכך ראוי לקרותו "מקום". וכפל הדבר לומר "המקום ברוך הוא", לתוספת ברכה, שיהיה ברכה לפני הזכרת שמו יתברך, וברכה אחריו. וכן אחר כך "ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא". וכמו שנקרא "מקום" בעבור שהוא כולל הכל, כך נתן הקב"ה תורה לישראל שכולל הכל, ולא ימצא דבר שלא יהיה נמצא בתורה. ולפיכך נתן השבח על התורה במקום הזה, כי זה נראה מעלת התורה הכוללת הכל.
גבורות השם · פרק נ״ג, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.