גבורות השם · פרק נ״ג, י׳

ויש לשאול בזה, שהרי החכם אינו שואל בענין פסח דוקא, שהרי פרשת החכם בפרשת ואתחנן (דברים ו, כ-כה), ולא נזכר שום דבר מענין פסח, רק בכל המצות, שנאמר (שם פסוק כ) "מה העדות החקים והמשפטים", ואם כן למה הביא ראיה מזה לענין הפסח. וכן בתם, שלא נזכר כלל בשאלת התם לענין פסח, אלא נאמר אצל פטר חמור (שמות יג, יב-יד) "והעברת כל פטר רחם וגו' [וכל פטר חמור תפדה בשה וגו'] והיה כי ישאלך בנך מחר מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים". ועוד, הרי התורה לא נתנה התשובה לבן החכם כך כלל, אלא התשובה היא (דברים ו, כא, כד) "ואמרת אליו עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' ביד חזקה ובזרוע נטויה ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה". וכאן נתן תשובה אחרת, שאינה בתורה כלל. וכן אצל הרשע בפרשת בא (שמות יב, כו) התשובה על "מה העבודה הזאת לכם", "ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים". הניח התשובה הכתובה, ונתן לנו תשובה אחרת. כי פסוק (שמות יג, ח) "בעבור זה" כתוב בתשובה שאינו יודע לשאול (רש"י שמות יג, ה). ואף על גב שדרשו אותו (מכילתא שמות יג, ח) על בן הרשע, יותר יש להזכיר התשובה הכתובה בפירוש. ועוד קשיא, אחר ש"בעבור זה עשה ה' לי" נאמר על הרשע, למה לא נכתב בפרשה בא, כי מה חטא שאינו יודע לשאול לכתוב אצלו "בעבור זה עשה ה' לי", ולא לו. וכן מה שדרשינן "לכם" ולא "לו", הכי נמי נדרש אצל החכם (דברים ו, כ) "אשר צוה אתכם" ולא לו.