אבל הקושיא יש לתרץ על פירוש רש"י, דודאי גרע מאוכל מחמת מאכיל, דאוכל מחמת מאכיל חיישינן שמא יגע, משום דאין דרך לאכול מחמת מאכיל, וחיישינן שמא יגע. אבל כאן אין דרך להשקיע המרור במשקין, ולמה יגע שלא לצורך, וילכלך ידיו בחנם. ודחה, דחיישינן שמא יגע, שצריך לשקוע במרור, עד כאן.
גבורות השם · פרק נ׳, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.