גבורות השם · פרק מ״ט, ו׳

וכאשר תעיין בקושיות הרא"ש, מצאנו לסלק קושיות הרא"ש ז"ל. וזה כי מה שהקשה מרב אשי (פסחים קג:) שלא היה מברך אכסא דברכתא, אף על גב דברכת המזון טעון כוס. יש לחלק, גבי ברכת המזון היה סובר רב אשי כיון דלא צריך כוס מחולק לברכת המזון, רק שיברך על כוס, ומסתמא כי ברך על כסא קמא, היה דעתו על כל מה שישתה, אם כן למה יברך על כוס ברכת המזון. אבל בד' כוסות, שתיית כוס זה מחולק משתיית כוס הראשון, שכל שתיה ושתיה מחולק לעצמו. ואם יהיה הכל שתיה אחת, אין כאן ארבע כוסות מחולקים, לכך צריך לברך אכל אחד ואחד. ואולי הקשה הרא"ש, הרי ברכת המזון מחולק מן הקידוש, [ו]אפילו הכי אין צריך "בורא פרי הגפן" על כל חד וחד. לא דמי כלל, דהתם ברכת המזון מחולק מן הקידוש, וכל אחד ואחד מצוה באנפי נפשיה, אבל הכוסות בעצמם אינם מחולקים, רק שיברך על כוס, ויקדש על כוס, ועיקר המצוה הוא הקידוש וברכת המזון. אבל אין צריך שיהיה כוס מחולק מן כוס הקידוש, שהכוסות נחשבים כאחד, כי אין צריך יותר רק שיקדש על הכוס, ויברך על הכוס, ולא איכפת בכוסות מחולקים. אבל כאן לענין ארבע כוסות, צריך שיהיה כל שתיה ושתיה בפני עצמו, לכך* צריך לברך על כל שתיה ושתיה, כדי שיהיו מחולקים הכוסות, וזה נראה נכון.