ומה שדחה הרא"ש ראיה זאת, דהתם עצה טובה קא משמע לן, שמא ישכחו מלחזור, ויהיו מבטלין ברכת המזון. כך דחה הרא"ש בפרק כסוי הדם (חולין פ"ו סימן ה) ראיה זאת. ותימה, אם כן הוא, למה אמר עצה טובה זאת כשלא הניחו שם זקן, אפילו הניחו שם זקן נמי עצה טובה קמשמע לן, שמא לא יחזרו למקומם, דבשביל הזקן שהניחו שם בשבילו לא יחזרו. ויותר היה לרא"ש לדחות ולומר, שלכך צריך לברך ברכה אחרונה, שלא יחשדו הרואים שלא יברכו. וכשהניחו שם זקן, נראה שאינם רוצים לעקור מכל וכל, ודעתם לחזור, ויברכו.
גבורות השם · פרק מ״ט, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.