ואני אומר אפילו אם יש לו יין בתוך הסעודה, והיין שלפני המזון פטר היין שבתוך המזון, כשפוסק מלשתות צריך לברך ברכה אחרונה איין שלפני המזון. ולא היה כוונתו של רב אלפס ז"ל שצריך ברכה אחרונה אחר כוס שני מיד, אלא רצה לומר שצריך לברך ברכה אחרונה אחר כוס שני, כשפוסק מלשתות, כמו כל ברכה אחרונה שמברך כשפוסק מלשתות, ולא קשיא. וכן הוא דעת הרמב"ן ז"ל (מלחמות ה' פסחים כד. בדפי הרי"ף) שחייב לברך ברכה אחרונה על כוס שני, אף על גב שיש לו יין בתוך הסעודה. ולא חשיב יין שלפני המזון כמו דברים באים מחמת הסעודה, אלא כמו דברים הבאים אחר הסעודה, הטעונין ברכה לפניהם ולאחריהם (ברכות מא:).
גבורות השם · פרק מ״ט, כ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.