ויש לפרש דרב אלפס סבירא ליה דטעמא דרבי יוסי דלא יקדש באמצע סעודה, ולא יפסיק בעקירת שלחן, רק יקדש כך באמצע סעודה, משום שאין נראה שהסעודה באה לכבוד שבת, כיון שלא הפסיק בעקירת שלחן. לכך סבר רבי יוסי שאוכל עד שתחשך, ומפסיק ומקדש. ואם יקדש בתוך הסעודה, לא היה ניכר שהסעודה באה לכבוד שבת. והשתא הוי שפיר סייעתא, דהא חזינן דפורס מפה ומקדש הוי שפיר היכר, שהרי אם הביא השלחן, פורס מפה ומקדש, ולא אמרינן דלא הוי היכר שהסעודה באה לכבוד שבת. ואם כן בתוך הסעודה נמי פריסת מפה הוי הכי שפיר.
גבורות השם · פרק מ״ח, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.