אבל קשיא לי, מנא לן לומר כך, דשמא אף רבי יהודה מודה דסגי בפריסת מפה. דהא דמצריך אליבא דרבי יהודה הפסקה לגמרי, היינו כשהוא אוכל כבר, ואם לא יפסיק בעקירת שלחן אין נראה שהסעודה באה לכבוד שבת, לכך צריך עקירת שלחן. אבל כאן שלא אכל קודם, סגי בפריסת מפה. אף על גב דרבי יוסי קסבר דאין מפסיקין, היינו משום שאכל כבר, לא הצריכו חכמים להפסיק במידי, אבל כשלא אכל לא סבר כך. דהא על כרחך צריך לומר אליבא דרבי יוסי כך, דהא אף על גב דסבר רבי יוסי אין מפסיקין, קאמר "ושוין שאין מביאין את השלחן עד שיקדש". ועל כרחך היינו טעמא משום דלכתחלה יש לו לקדש תחלה, ולא אמרו "אין מפסיקין" אלא אם כן כבר אכלו. והכי נמי מודה רבי יוסי שצריך פריסת מפה, כיון דלא אכלו תחלה.
גבורות השם · פרק מ״ח, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.