וגם כן כאן* דרשו ז"ל (ב"מ סא:) אני שהבחנתי בין טפה של בכור לטפה שאינו של בכור, אני עתיד להבחין מי שטומן משקלותיו במלח. ופירושו כמו שאמרנו, כי המצוה הזאת לישראל בשביל שיצאו ממצרים וקנו מדריגה העליונה, שהיא למעלה מן הטבע, ולכך ראוי שלא ישקרו במדות. ובשביל שהוא למעלה מהטבע הוא מבחין הכל, וכמו שהבחין במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינו של בכור, ואם טומן משקלותיו במלח*, הרי* הוא כופר שלא יצאו במדה העליונה הזאת. ואם לא כן, לא היה עושה דבר זה במצוה זאת בפרט, שהיא לישראל בשביל מדריגת היציאה. ולכך "אני שהבחנתי בין טפה לטפה, עתיד להפרע", והוא דבר מבואר. ואל יעלה על דעתך פירוש זולת זה, דאם לא כן, יקשה שיכתוב יציאת מצרים בכל המצות דשייך לומר בהם שיכול האדם לעשות שלא יכירו בו הבריות.
גבורות השם · פרק מ״ה, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.