גבורות השם · פרק מ״ה, י״ב

וכן דרשו (ב"מ סא:) מה שנאמר יציאת מצרים בשרצים (ויקרא יא, מה), אני שהבחנתי וכו' עתיד אני להבחין מי שמערב קרבי דגים טמאים בטהורים. ויקשה לך, דיותר הוי למכתב אצל חֵלב, המוכר חלב בחזקת שומן, ונבילה בחזקת שחוטה, וטריפה בחזקת כשירה. אלא כמו שאמרנו, כי אלו המצות שייך להם יציאת מצרים, והחוטא בהן חוטא ביציאת מצרים. ובאותה מדה העליונה, שהיא למעלה מן הטבע, שיצאו בה ממצרים, בה הבחנת הכל. שודאי בכל מקום העושה עין של מעלה כאילו אינו רואה, עונש גדול יש בזה. ובזה יותר גדול החטא, כי חטא זה שחוטא ביציאת מצרים, ובאותה מדה הבחנת הכל, והוא עושה כאילו אינו רואה, כאילו כופר ביציאת מצרים, שלא יצאו ישראל באותה מדה העליונה. ובשרצים נאמר (ויקרא יא, פסוקים מג, מה) "ולא תטמאו נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ, כי אני ה' אלקיכם המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים והייתם קדושים כי קדוש אני". והרי מבואר בכל מקום שנאמר בהן יציאת מצרים, שבא להורות על שהוציאם ממצרים ונתן להם מעלה קדושה. ולכך ראוי שלא יטמאו בדברים המאוסים, אשר הם רחוקים מן המעלה העליונה, ולפיכך "ולא תטמאו בכל אלה כי אני ה' וגו'", ודבר זה מבואר. וענין השרצים הם דברים רחוקים מאוד מן המעלה האלקית, שהם דברים טמאים. ויותר מזה, שהם דברים פחותים ומאוסים, ולכך נאמר בשרצים "המעלה אתכם מארץ מצרים".