גבורות השם · פרק מ״ה, י׳

ובפרק שני דיבמות (כא.), קשה עונשין של מדות מעונשין של עריות, שזה נאמר בהן "אל", וזה נאמר בהן "אלה". ומאי משמע דלשון "אלה" קשה הוא, דכתיב (יחזקאל יז, יג) "ואת אילי הארץ לקח", עד כאן. וביאור ענין זה, כי אף על גב כי שני חטאים אלו, עריות ומדות, שניהם יש בהן עונש קשה; כשם שיש עונש קשה במדות, במה שהמדה הוא שיעור ומדה להשוות דבר, והוא עושה בה הפך זה, ולכך הוא קשה, כך עריות קשה הוא במה שהוא יוצא מן החוק שחקק הקב"ה בעריות, דכתיב בהן (ויקרא יח, ד) "חוק", ודבק בערוה. רק שעונש מדות קשה יותר, מה שאי אפשר בתשובה, שהוא חוטא לאחרים, ואין תשובה לרוב אנשים שחטא להם. ומה שהחטא הזה של משקלות ומדות דבר קשה, שהחטא הזה הוא דבר יוצא מן ההקש והדעת, בשביל טעם זה עצמו נאמר אצל זה (דברים כה, טז) "תועבת", כי בודאי דבר מתועב דבר העשוי לאמת ולהשוות, והוא משקר בדבר כזה. לכך כתיב אצלו יציאת מצרים, כלומר הרי הוצאתי ישראל ממצרים לתת להם מעלה עליונה, שאין חטא כזה ראוי שימצא ביניהם לגודל ענין החטא.