ונעשה להם נס ונבלעים בקרקע (סוטה יא:). פירוש דבר זה כמו שאמרנו למעלה, כי נס הזה דבר בלתי טבעי, שלא היו נמצאים בגלוי עד שהיה להם הטמנה וכסוי, ואז לא היו יכולים להרוג אותם, כי אין הריגת מצרים את ישראל במקרה, אבל דבר זה גם כן בענין בלתי טבעי. וכיון שהיה להם נס בלתי טבעי, שנבלעו בקרקע, לא היו יכולים לעשות להם דבר. ודוקא בקרקע, כי האדם מתחלת בריאתו נברא מן האדמה, כדכתיב (בראשית א, כד) "תוצא הארץ נפש חיה", ומזה תראה כי האדם מצד עצמו יש לו שייכות אל האדמה, ונקרא אדם על שם האדמה. וראוי כאשר השם יתברך הסתיר אותם בנס בלתי טבעי, שיהיו נסתרים במקום שיצא האדם משם.
גבורות השם · פרק מ״ג, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.