וישראל נצח את עמלק (שמות יז, יג), מכל מקום על פי הדבור לא בטל האויב לגמרי. וזה מפני שעדיין לא זכו ישראל אל המעלה הגדולה להיות השם שלם עד לעתיד, כמו שהתבאר בהקדמה, עיין שם. ויש בזה עוד דברים עמוקים, ואין כאן מקומן כלל. ולפיכך לא נאמר רק (שמות יז, יג) "ויחלוש יהושע את עמלק", ולא החריב, עד לעתיד. וכאשר גברו ישראל על האויב, אז זכו לתורה, שהיא מעלה עוד יותר לתת להם התורה, שהיא מעלה שכלית, שנתן להם הקב"ה השכל והחכמה. לכך הענינים מתקשרים מאוד מאוד.
גבורות השם · פרק מ״ב, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.