גבורות השם · פרק ל״ד, ט״ז

ומפני שהיו אומרים כי אולי אין כחו בכללות העליונים, כי המים מן התחתונים, ולפיכך כאשר בא עמלק להלחם על ישראל, והשם יתברך היה מושל על כחו והעמיד השמש, דכתיב (שמות יז, יב) "עד בא השמש", שהיה מושל על השמש, וזה "עד בא השמש". והשמש גם כן נחשבת כח כללי, שהיא המאור הגדול המושל מקצה העולם עד קצה העולם, וידעו כי השם יתברך מושל בעליונים בכללות. ועדיין לא נודע להם שהוא אלקים אין זולתו אף על השמים ממעל, עד שהיה נותן תורה, שנתן להם תורה אלקית שמעלתה על השמים, ואמר להם (שמות כ, ב) "אנכי ה' אלקיך וגו'", אמרו חכמים שקרע השמים ושמי השמים העליונים, והראה להם שאין עוד זולתו, כדכתיב (דברים ד, לה) "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד". ודבר זה התבאר בספר גור אריה בפרשת יתרו, ועוד יתבאר.