ובמדרש תנחומא (בא אות ד), נתן טעם על סדרם; כטכסיסי בשר ודם הביא הקב"ה את המכות; מלך בשר ודם, כשהמדינה מורדת עליו, מה הוא עושה. משליח לגיונות, והם מקרבין עליה. בתחילה סוכר אמת המים. אם חוזרים, מוטב. ואם לאו, זורק עליהם חצים*. חזרו בהם, מוטב, ואם לאו, מביא עליהם הברברים. חזרו בהם, מוטב, ואם לאו, זורק בהם נפט. חזרו בהם, מוטב, ואם לאו משליך עליהם אבנים בליסטראות. חזרו בהם, מוטב, ואם לאו, משליח לגיונות עליהם. חזרו בהם, מוטב. ואם לאו, אוסר* אותם בבית האסורים. ואם חוזרים, מוטב, ואם לאו, הורג הגדולים. כך הקב"ה הביא על המצרים המכות; מתחלה היה סוכר אמת המים. ואחר כך מביא עליהם בעלי הקול, הם הצפרדעים שהיו מקרקרים. לא חזרו, הביא כנים שהם כמו חצים, שהיו נכנסים בהם כמו החץ. לא חזרו בהם הביא עליהם הברברים, זהו הערוב. לא חזרו הביא עליהם הדורמסית, זהו הדֶבר. לא חזרו בהם, הביא עליהם נפט, זה השחין. לא חזרו בהם, הביא עליהם אבני בליסטראות, זהו הברד. לא חזרו, הביא עליהם אוכלסין הרבה, זה הארבה. לא חזרו בהם, נתן אותם בבית האסורים, וזהו החושך. לא חזרו בהם, הורג הגדולים, זה מכת בכורות, עד כאן.
גבורות השם · פרק ל״ד, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.