גבורות השם · פרק ל״ב, י״ג

ואף על גב שדם וכנים וצפרדעים וברד וכל המכות לא היו גם כן בארץ גושן. הערוב היה חדוש יותר גדול, כי זה מנהגו של עולם הוא כאשר לקתה הארץ בכנים, הרי מקום זה בלבד נלקה, ולא מקום אחר. וכן בדם לא נלקה בארץ גושן, וכן היאור לא נלקה בארץ גושן, ולפיכך אין זה הפלאה והבדלה מה שלא נלקה היאור והעפר בארץ גושן. ואף על גב שהוצרך לומר במכת ברד שלא יהיה בארץ גושן (שמות ט, כו), היינו שלא תחשוב כיון שאמר (שם פסוק כב) "נטה ידך על השמים", ולא כיון על מקום מיוחד, יש לחשוב שהיתה המכה כוללת. אבל בודאי אין זה פלא מה שיש ברד כאן, ואין במקום אחר. אבל מכת ערוב, שאף על גב שהביא ערוב על מצרים, הערוב בעצמו מתפשט בכל המקומות לפי רצונו. ולא כן הארבה, כי הארבה אינו מתפשט, לפי שדרך הארבה שלא יתפרד זה מזה. אבל בערוב, שהם חיות רעות, ודרך החיות להיות הולכות בכל מקום, ובזה הבדיל את ארץ גושן שלא היה שם ערוב. וכן לשעה שקבע הסיר את הערוב, זהו מורה על יחוד והבדלה, וזה שאמר כאן (שמות ח, ו) "למען תדע כי אין כה' אלקינו", שהוא מיוחד.