גבורות השם · פרק כ״ז, ו׳

מיהא* גם לפירוש אשר נתבאר למעלה כי המטה אשר היה לנחש הוא מאש שנעשה נחש שרף, וזהו חלק אחד בלבד. ושייך בזה "אם לא יאמינו", שיאמרו שלא נעשה הנס רק באש, שהוא בחלק אחד מן (-הנהפכים*-) [ההפכים], יאמינו לנס הצרעת, שבא מכח מדת המים, שהוא בהפך השני, והרי יש שנוי נמשך משניהם. והיה אם לא יאמינו לשניהם, בעבור שאין כאן אות שהוא ממוצע בין שניהם, ולכך היו המים דם ביבשה, שזהו ממוצע בין המים להאש, כי הדם חם ולח, חם ממזג האש, לח ממזג המים. ובשביל זה היו האותות בשני הפכים בכל אחד ואחד, ובממוצע בין שניהם, והיו האותות בכל, ולכך ראו[י] להאמין.