ומה שאמר כאשר נעשית היד מצורעת "ויוציאה והנה [ידו] מצורעת כשלג" (שמות ד, ו), וכאשר חזרה להתרפאות נאמר (שם פסוק ז) "ויוציאה מחיקו". נראה כי הצרעת, מאחר שהיא טומאה (כלים פ"א משניות א, ד), אין זה רק בגלוי, כי מקום בית הסתרים אינו טמא, וגם שם אין הטומאה באה, לכך כתיב "ויוציאה והנה מצורעת". אף על גב דחיקו אינו מקום בית הסתרים, כיון שאמר לו להכניס היד תוך חיקו, בית הסתרים הוא. ודבר [זה] מופלג בחכמה, כי הטומאה לא באה רק מכחות חצונות, לא פנימות*. אבל בטהרה כתיב "ויוציאה מחיקו", שמחיקו נתרפא.
גבורות השם · פרק כ״ז, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.