וזהו שדרשו ז"ל (ברכות ט:) "'אהיה' עמהם בצרה זו, 'אשר אהיה' עמהם באחרת". כי כבר אמרנו למעלה כי שם "אהיה" (-אשר-) הוא סבה והתחלת הנמצאים, "אשר אהיה" רצה לומר התחלה וסבה* בשלימות, דהיינו שהוא התחלה לנמצאים בכל הזמנים כשיהיו צריכים לזה. ולפיכך מזה ידוע שיחזרו וישתעבדו. ועל זה אמר משה דיו לצרה בשעתה. ואמר לו הקב"ה יפה אמרת, "כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם" (שמות ג, יד).
גבורות השם · פרק כ״ה, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.