ואין לתמוה, איך אפשר לומר כי בשר ודם ילמד למי שנתן לו הדעה והבינה. שמתחלה אמר משה להקב"ה אם ישאלו ישראל "מה שמו מה אומר אליהם" (שמות ג, יג). ואמר הקב"ה אם ישאלו "מה שמו", בודאי צריך לומר כל מהות השם, שכן שאלו "מה שמו". ואז אמר משה "דיה לצרה בשעתה" (ברכות ט:). ואז אמר לו הקב"ה "כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם" (שמות ג, יד), רצה לומר שאל תמתין עד שישאלו "מה שמו", שאז היה צריך להגיד להם כל השם אשר בו נגאלו, ואם כן צריך לומר "אהיה אשר אהיה", לומר להם כל מהות השם. אלא אמור להם "אהיה שלחני אליכם", ולא ישאלו "מה שמו", כיון שאתה מתחיל לומר להם השם, ולומר "אהיה שלחני אליכם".
גבורות השם · פרק כ״ה, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.