וכוונתם בזה כמו שאמרנו, כי היו שואלים ישראל באיזה השם תהיה הגאולה, והשיב להם הגאולה תהיה בשם "אהיה אשר אהיה". כי שם "אהיה" מורה על שהוא יתברך הויה שמאתו מתקיים הכל, כמו שנמשך מן העיקר קיום הכל. וזה השם מורה על שהוא יתברך עיקר הכל, וממנו* הכל. ולפיכך הוא בלשון מדבר בעדו, כי המדבר בעדו אל זולתו נגלה אליו, לכך זהו השם שהוא באל"ף המדבר בעדו, מורה על שהוא נמצא ונגלה אל הנמצאים, ובמה שהוא נותן מציאות וקיום לנמצאים, הרי הוא נמצא להם. לכך ענין זה השם הקדוש שהויותו הוא נמצאת לזולתו, במה שהוא נותן הקיום להם. והוסיף "אשר אהיה", לומר כי הוייתו יתברך נמצא אליהם בשלימות, וזהו משמעות "אהיה אשר אהיה", כי (-ב-)שם "אהיה" מורה על שהוייתו סבה והתחלה לנמצאים, וזהו מורה עליו לשון המדבר, שהוא נמצא לזולתו, נותן סבה וקיום להם, כמו שהתבאר. והוא יתברך סבה להם בשלימות, שהוא סבה וקיום לכל הנמצאים בכל הזמנים, ובזה הוא התחלה וסבה בשלימות, וזהו "אהיה אשר אהיה".
גבורות השם · פרק כ״ה, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.