ובמדרש חזית* בשיר השירים רבה (ג, יא), שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבי אליעזר בן* רבי יוסי, אפשר ששמעת מאביך מהו (שיה"ש ג, יא) "בעטרה שעטרה לו אמו". אמר לו הן. אמר לו האיך, אמר לו, משל למלך שהיה לו בת יחידה, והיה מחבבה ביותר* עד שקרא לה 'אמי*'. כך מתחלה חבב הקב"ה את ישראל קרא לה "בתי", היינו הוא דכתיב (תהלים מה, יא) "שמעי בת וראי". ולא זז מחבבן עד שקראן "אחותי", שנאמר (שיה"ש ה, ב) "פתחי לי אחותי רעיתי"*. לא זז מחבבה* עד שקרא לה "אמי", דכתיב (ישעיה נא, ד) "הקשיבה עמי ולאומי", "לאמי" כתיב. עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו, אמר, אלמלא לא באתי אלא לשמוע דבר זה, דייני*, עד כאן*.
גבורות השם · פרק כ״ג, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.