גבורות השם · פרק כ״ג, י״א

"מתוך הסנה" (שמות ג, ד), פירשו רז"ל במדרש שמות רבה, אמר רבי יונה, היינו הוא דכתיב (שיה"ש ה, ב) "פתחי אחותי רעיתי תמתי", מה התאומים (-הזה-) [הללו], שאם אחד חש בראשו חבירו מרגיש, כך אמר הקב"ה (תהלים צא, טו) "עמו אנכי בצרה", ונאמר (ישעיה סג, ט) "בכל צרתם לו צר". בארו בזה דבר עמוק מאוד, כי נקרא ישראל "תמתי" לענין נפלא, מפני כי הוא יתברך העלה, וישראל הם בניו עלולים, ומצד שהעלה והעלול מצטרפים יחד, זה האחות והתמות יחד, שכל דבר שיש לו הצטרפות, כגון זה שישראל נקראים "בנים" אל השם יתברך (דברים יד, א), שהוא העלה להם, ומפני כך יש בהם התמות והאחות, כאשר לא נקח הדבר רק מצד התחברות יחד.