ודוקא בזיו וגם בענן, מפני כי הזיו הוא נגד נשמתו, שבו היא זיוו הודו* והדרו וזהרו, ראויה לפרוש עליה זיו שכינתו להיחס שביניהם. ועננו דומה ומיוחד לגוף, שהוא אבק פורח וענן כלה. הנה בשניהם היה חוסהו תחתיו; אם בנפשו, אם בגופו. ואז אמר משה "תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה".
דרוש על התורה · פרק ד׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.