דרוש על התורה · פרק כ״ט, ח׳

ולכן בני שמעו אמרי וקחו מוסרי, ולכו נא בעקבות הרועים הראשונים, ולא ימושו מפיכם דברי תורה. ובהוייות דאביי ורבא תהיו עסוקים, ולא תשאו נפשכם אל משאות שוא ומדוחים. ובזה תבלו ימיכם ושנותיכם, וטוב לכם באחרית הימים בבואכם ליראות את פני האדון ה' אלקי ישראל. ואם תעשו כן, הרי אתם מקבלים שכר כנגד הכל. וכך אמרו בירושלמי בפרק הרואה (ברכות פ"ט ה"ה), אם ראית שהבריות נתייאשו מן התורה, תחזיק בה ותקבל שכר כלם, שנאמר (תהלים קיט, קכו) "עת לעשות לה' הפרו תורתך". ובעד המורה לכם לצדקה העתירו והפילו תחנתכם, אולי יחנן ה' צבאות גם אותי, ויכפר משוגתי ואשר העויתי גם בזה, ויקוים בי דברי חכמים (אבות פ"ה מי"ח) המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו. ומי שימאן ולא יסיר מקרבו עמל ואון, אף כי מנדין לכבוד הרב (ברכות יט.), ואיך אם כן לכבוד ה' ולכבוד תורתו, ואין חולקין כבוד לרב, ועם כל זה לא יטה אוזן לשמוע, ולא יקבל מוסר בדבר שהוא מכשול לרבים ולדורות, לא יהיה לו לא ער ולא עונה, ולא יהיה נמנה בכלל צורבא מרבנן. וכל המיקל בכבודו להחשיבו כאחד מעמי הארץ הרי זה משובח, ויהא נחשב לו כאילו כיבד תורת ה' בגופו נפשו ומאודו, וזרעו עד סוף כל הדורות יהיו עוסקים בתורה ובמצות.