דרוש על התורה · פרק כ״ט, ז׳

ולכן בני, אם יפתוך חטאים ופושעים בנפשותם, ונפשות* צדיקים ונקיים, המטעים בני אדם מדרך חיים לדרך מיתה, ומצודתם רעה פרושה על בני אדם לצוד בהם נפשות ילדים רכי השנים, החושקים ואוהבים דברי ילדות והבל, וכאשר יכלו ימי הילדות והשחרות, יראו נפשם חסירה מן הדעת וערומה מכל חכמה, ולא נמצא אתם דבר. כאשר יקרה מקרה הכסיל בכל התלמידים שהיו בעלי לב נבון וזכי התבונה לפלפל בחכמה, ולבסוף יצאו ערומים מכל, לא נשאר בהם אף ריח תורה, לא תאבה ולא תשמע להם. חי ה' צבאות אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו, כי בנפשכם הוא. כי תחת אשר היה אפשר לך ללבוש ולקשט בפאר הראוי לעולם הבא, ולהיות התורה עמך להוליכך בדרך ההולך נכוחו לעולם הבא, וכמו שאמרו* (מגילה כח:) כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר (חבקוק ג, ו) "הליכות עולם לו", אל תקרי "הליכות", אלא "הלכות". ופירשנו בחבור דרך חיים כי שם "הלכה" יפול על שאינו נוטה מנקודת האמת, ולפיכך דרך זה היא שמוליכו לעולם הבא, היא דרך הישר, שאינו נוטה מנקודת האמת. אבל ילבשו דבר שהוא הפך האמת, והוא דרך עקלקלות, אין זה רק שגורם להסירו מדרך העולם הבא.