דרוש על התורה · פרק כ״ה, ו׳

ולכך אמר במאמר שלמעלה שבהפך* זה, בחסרון אלו ג' סוגי אהבת התורה, היא נלקה ומתמעטת. ואמר על אב בית דין שמת ולא נספד כהלכה, אשר פעל זה יגלה קלונם שבתכונתם הרעה אינם אוהבים התורה. דבודאי אף אם אינם אוהבים האב בית דין בחייו, ואין נוהגין בו כבוד, יש כאן מקום לצדד* ולומר כי היא שנאה תלויה בדבר, דלא רחימין ליה בני מתיה משום דמוכח לון במילי דשמיא, או שבאו לפניו לדין ויצאו חייבים. אבל כאשר מת, כבר מהראוי כשבטל* דבר בטלה שנאה, ועם כל זה לא נספד כהלכה, אין זה כי אם רוע לב, בשביל שאינם חפצים ואוהבים התורה בעצם, עד שאין חוששין בסלוקה והעדרה. ולזה התורה נלקה, רצה לומר שמשתכחת בהתמעטה, כמו שאמרנו שהכל תלוי במקבל מוכן בתשוקתו אליה*. ואלו* אם היה להם תשוקה ואהבה בה, לא היה לבם שקט מבלי התאונן וקונן על אב בית דין ותורה שנסתלקו. ודקדק לומר "אב בית דין", ולא חכם סתם, בעבור שידבר נגד ההמוניים, אשר אין להם שתוף ושייכות אל התלמיד חכם, עד שבזה יוכל להתלות. אבל אב בית דין, שהיה דן להם דין תורה, והורה להם הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשו על פי דרכי התורה, אשר היה מהראוי שיאהבוהו בשביל כך, ומה שעושים בהפך מוחלט, שהוא מצד שאינם חפצים בתורה.