דרוש על התורה · פרק כ״ה, ה׳

וזהו שאמרו במסכת כתובות פרק בתרא* (קיא:), "לאהבה את ה' אלקיך ולדבקה בו" (דברים ל, כ), וכי אפשר להדבק בשכינה, והלא כתיב (דברים ד, כד) "כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא", אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם, ועושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, והמהנהו מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו דבק בשכינה. הנה ראוי לדעת מה ראו על ככה להפיק דברים אלו מן הכתוב הזה. אלא מפני שאהבת השם יתברך היא בג' דברים הנזכרים, יפלו באין ספק גם כן באהבת התלמיד חכם, הגורמת להחשב כאילו דבק בשכינה על ידי אהבת השם. וכן בהשיאו בתו לתלמיד חכם, הרי הוא אוהבו בכל לבבו, כי כל לבו ומחשבתו של אדם קשורה בבניו. ובמה שעושה לו פרקמטיא, אוהבו ודבק בו בנפשו, שהרי פועל וטורח עבורו בנפשו*, כי הפעולה היא לנפש, כנזכר. ובההנותו מנכסיו הרי אוהבו בממונו וקנינו, עד שבאלו הג' אוהבו גם כן בכל חלקי האדם, לכן נחשב כאילו דבק בשכינה.