דרוש על התורה · פרק כ״ה, י׳

מובן אם כן ההפך, שבלהיטתו אחר הפרנסה תמיד, הוא חבור זכר לזכר, כי גם הוא בעצמו זכר הוא, בשלא יקרא "אשה" על ידי עסק התורה הנקראת "אשה", ולכך זהו משכב זכור, מה שלא יאות לו לעשות כן, כי אם לעסוק בתורה בישיבת אוהלים גם כן. ואם אי אפשר לו בעצמו לעסוק בתורה, עד שיהא עמל בטורח ופועל נפשו, שהוא אהבת השם במעשה, עושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, כמו שאמרנו למעלה שזהו גם כן כדבק בשכינה באהבת עמל וטורח נפשו, שלא יקרא עוד זה משכב זכור, כי אם חבור זכר לנקבה, ולא שיעמול כל יומו ולילו בדבר המחיה, והכל לעצמו. ומפני כי כל כך דבר גדול הוא לעשות פרקמטיא לתלמיד חכם, לשיוכל הוא ללמוד, ולא יוכרח הוא להתבטל מלימודו ולבקש פרנסתו בעצמו, לכן בהפכו גם כן התורה מתמעטת ולוקה על ידי כן.