אבל יש לך לדעת כי הרמב"ם ז"ל מנה בספרו (מו"נ א, לד) הסבות המונעות החכמה, והם חמשה; א', קוצר המשיג. ב' עומק המושג. ג', כובד הפרנסה המוטלת על האדם לפרנס אותו ואת ביתו. ד', אורך הגלות וקושיו, שבסבתו ימנע מלעסוק בתורה. ה', הם רוב ההצעות והתחלות הצריכין לכך, שעד שיעמוד עליהם לא יגיע אל החכמה עצמה, זהו תורף דבריו. ובאמת הסבה החמישית שזכר לא תפול בחכמת התורה, שאמרו בה שלא ילמדנה האדם מעצמו, כי אם בקבלה, עד שמתוך כך לא יצטרך אל ההצעות והקדמות. אלא שאותה זכר הרב ז"ל על חכמה זולתית, שמשיג האדם מעצמו, אותה צריכה לכל ההקדמות הראויות לה, אבל בתורה לא יפלו כי אם ד' סבות המעכבות.
דרוש על התורה · פרק כ״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.