אחר כך "חוסן ישועות" כנגד האדם; "חוסן" זה סדר נשים, כי על ידי האשה יש לאדם החוסן. ועיקר מה שנבראת עליו הוא זה שממנה יעמיד האדם יורש, והוא עיקר מציאותו*, ומי שאין לו בנים נחשב כמת וכבלתי נמצא (נדרים סד:). ו"ישועות" זה סדר נזיקין, השייכים ביותר לאנשים, מפני שהאיש הוא בעל משא ומתן. ובפרק קמא דבב"ק* (טו.) צריך קרא מיוחד לרבות הנשים שיהיו בכלל הנזק מקרא ד"אלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא, א), מטעמא דאמר אי אשמעינן קמייתא וכו', אבל דינין אימא איש דבר משא ומתן אין, אבל אשה לא וכו'. הרי כי עיקר נזיקין מיוחס בעצם וראשונה אל הזכר, שיש לו נכסים, והוא בעל משא ומתן. הנה סדרו דברים השייכים לאיש ואשה, שהם גם כן כארץ ושמים, כי הנקבה היא הארץ וקרקע העולם (סנהדרין עד:), והזכר כמו השמים המריקים הברכה לארץ, והוא מבואר.
דרוש על התורה · פרק י״ט, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.