ואחר כך חכמה ודעת. כי כמו שנחלקו שמים וארץ, וכן הנקבה והזכר, כן נחלק השכל לשני חלקים, אשר רבה ויתר האחד על השני, כי יש בעל שכל מופלג בחכמה על כל זולתו. והאחד הוא בדמיון הנקבה, והשני שכל אלקי, שהוא נקרא שכל נבדל לגמרי, והוא בערך האיש אל האשה. וזהו שאמר "חכמה" זה סדר קדשים, ו"דעת" זה סדר טהרות. כי סדר קדשים נקרא חכמה, כמו שאמרו בפרק המקבל* (ב"מ קט:) כי מטית לשחיטת קדשים תא ואקשי. וידוע פירוש רש"י שם, שנראה כי המסכתא ההיא היא עמוקת* החכמה בפרט, וראוי לה חדוד ופלפול החכמה. יתר על כן סדר טהרות, שהוא הנקרא שכל נבדל, כדאיתא בחגיגה (יד.) עקיבא, מה לך אצל הגדה, כלך למדברותיך אצל נגעים ואהלות. שמורה שאין חכמה יותר דקה ועמוקה מנגעים ואהלות. הנה אלו שני הסדרים האחד הוא יותר ויותר* מחבירו, עד שגם הם בדמיון איש ואשה, שהאיש נוטה יותר אל השכל, כידוע מגדר הנשים וערכם, שהם חסירות הדעת. והתחיל הכתוב בדבר המטה שבהם ביותר, היא הארץ. וזכרם בהדרגה מלמטה למעלה כסדר, עד שסיים בחכמה העליונה על כל, זהו סדר של שית סדרי משנה.
דרוש על התורה · פרק י״ט, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.