ורבי עקיבא סבר כי יֵאָמַר על ברית מילה ועבודה זרה, אשר המילה היא בגוף האדם, הרגיל ביותר לפרוק עול ולילך אחר תאוותיו, הם המביאים אותו אל כל החטאים. לכן צריך בריתו וחבורו שמירה ביותר, שיתחבר עם השם יתברך. וכן עבודה זרה, לבלתי לכת אחרי מחשבתו המביאה אותו להריע* בשכלו, והרהוריו לבקש תואנה וסרה על השם יתברך, צריך שמירה לברית וחבור ההוא ביותר גם כן. ואלו שני דברים הם עיקר הברית לסברתו. ולכך אמר "ברית מילה", הוא שמירת הגוף, אשר בו המילה. ו"ברית עבודה זרה", שהוא בשכל ומחשבה. ואין הקב"ה מצרף למעשה רק מחשבת עבודה זרה.
דרוש על התורה · פרק י״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.