ולאלו שלשה החלקים יתחלקו כל חטאי האדם; יש הולך אחר היצר הרע שבגופו, באכילה ושתיה וזנות, וכל דבר תאוה. ויש שחוטא בנפשו, בנקימה ונטירה ושנאה שבלב והחמדה, וכל הדברים שהם לנפש. ויש במחשבה, כעבודה* זרה, שהוא עיקר חטא של מחשבה, וכיוצא בזה. וסבר רבי אליעזר, כאשר הנפש נקי מן החטאים השייכים אליו, דהיינו על ידי שישמור ברית השבת, שיש לאדם בו נפש יתירה, עד שיש לה ברית וחבור עם השם יתברך, אזי לא יבא לידי חטא גם בשני החלקים האחרים. כי לסברתו קרוב האדם ביותר לחטוא בנקימה ונטירה וכיוצא [בזה], מה שהם חטאי הנפש.
דרוש על התורה · פרק י״ז, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.