ובאותיות דרבי עקיבא, בשעה שבקש הקב"ה לבראות העולם, ירדו כ"ב אותיות ועמדו לפני הקב"ה, זה אמר לפניו, בי תברא את העולם. זה אמר לפניו, בי תברא את העולם. בתחלה נכנסה תי"ו, ואמרה לפניו רבונו של עולם, רצונך שתברא בי את עולמך, שבי אתה נותן תורה לישראל על ידי משה, שכך כתיב (דברים לג, ד) "תורה צוה לנו משה". השיב הקב"ה ואמר לה, לאו, מפני שאני עתיד לעשות בך רושם על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים וכו', שנאמר (יחזקאל ט, ד) "והתוית תו וגו'". מיד יצאה מלפניו בפחי נפש. אחר כך נכנסה שי"ן, וכן כולם. עד שנכנסה בי"ת, ואמרה לפניו, רבונו של עולם, רצונך שתברא בי את עולמך, שבי משבחין לפניך באי עולם בכל יום, שנאמר (תהלים פט, נג) "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", (שם קג, כ) "ברכו ה' מלאכיו וגו'". מיד קבל ממנה הקב"ה, ואמר לה הן. ואמר לה, (תהלים קיח, כ) "ברוך הבא בשם ה'", וברא בה את עולמו, שנאמר (בראשית א, א) "בראשית ברא". האל"ף, כיון ששמע הדבר וראה הקב"ה מקבל הימנו* וברא את העולם, עמד לו לצד אחד ושתק, עד שקרא לו הקב"ה ואמר לו, אל"ף אל"ף, מפני מה אתה שותק ואינך אומר כלום. השיב אל"ף ואמר, רבונו של עולם, אין בי כח לעמוד לפניך ולומר כלום, מפני שכל האותיות הם נמנין במנין מרובה, ואני במנין מועט; בי"ת בשנים, גימ"ל בשלשה, וכן כלם, ואני באחד. השיב הקב"ה ואמר לו, אל"ף אל תירא, שאתה ראש לכלן כמלך. אתה אחד, ואני אחד, והתורה אחת, ובך אני עתיד ליתנה לישראל עמי שנקראו אחד במתנה, ולהתחיל להן בך על הר סיני, שנאמר (שמות כ, ב) "אנכי ה' אלקיך", עד כאן.
דרוש על התורה · פרק ט״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.