ואמר "ויסעו מרפידים וגו'" (שמות יט, ב). במכילתא (שם) המובאת בדברי רש"י ז"ל (שם), "'ויסעו מרפידים ויחנו במדבר'. והלא כבר נאמר (שם פסוק א) 'באו מדבר סיני'. אלא מקיש נסיעתן [מרפידים] לביאתן להר סיני; מה ביאתן להר סיני בתשובה, אף נסיעתן מרפידים בתשובה". רצה לומר, כי גם דבר זה היה הכנה לקבלת התורה, שכאשר באו למדבר סיני היו שבים אל השם יתברך בתשובה, הפך מה שחטאו ברפידים, והיו רחוקים מאתו יתברך, באו עתה להתקרב אליו. השיב להם גמולם, שבא אליהם ממקום רחוק, מן השמים, להיות להם אלקים קרובים. ולהגיד לך כמה גדולים בעלי תשובה, וכמו שכתוב (ישעיה נז, יט) "שלום שלום לרחוק", והדר (שם) "ולקרוב". כי התשובה, שאחר שנתרחקו כבר חזרו עתה ובאו להתקרב אליו, היא שעמדה וגרמה שבא השם יתברך ונתקרב להם גם כן. ולכך כתיב (שמות יט, ב) "ויחן שם ישראל" בלשון יחיד, כי כאשר הם חוטאים הם רבים ומחולקים, זה בכה וזה בכה, אבל כשחוזרים בתשובה יש לכולם לב אחד לאל אחד. ועוד, מה שכתוב בלשון יחיד הוא שכאשר באו לקבל התורה, שהיא אחת בהחלט, מוכרח שיהיו גם הם באחדות. וכן בשביל שהם עם אחד, נתנה להם התורה שהיא אחת, כאשר ראינו שפותחת באל"ף (שמות כ, ב) "אנכי ה' אלקיך", להורות כי היא אחת.
דרוש על התורה · פרק ט״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.