ומה שניתנה להם ארץ ישראל שיש בה כל הברכות הגופניים, לא מצד הטובות הגופניים אשר בארץ נתנה להם, רק בשביל שזכו למדריגת התורה, ועם התורה שהיא הכל*, לא חלק, ראוי להיות הכל. וכן הדברים האלו שהם בארץ ישראל ארץ הקדושה, נמצאו בה מצד שראוי שימצא בה הכל. וזה שאמר הכתוב (דברים ח, ח-ט) "ארץ חטה וגו' ארץ אשר לא תחסר כל בה", רצה לומר כי מה שימצאו בארץ אלו הדברים, לא מצד שהארץ מיוחסה וראויה לדברים הגופניים, רק מצד שהיא ארץ אשר מהראוי לא תחסר כל בה. ואחר שקבלו התורה, שהיא ההכל, ראויה להם כמו כן ארץ ישראל, אשר לא תחסר כל בה. הרי לך כי המדבר היא מדת ישראל לגמרי, לכן נגלה עליהם שם בנתינת התורה במדבר.
דרוש על התורה · פרק י׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.