דרוש על התורה · פרק י׳, ו׳

ובמדרש (שמו"ר ב, ד), "מי זאת עולה מן המדבר" (שיה"ש ג, ו), אמר רבי יהושע בן לוי, נתעלו מן המדבר, שנאמר "מי זאת עולה מן המדבר", שהיה להם; מן, ושליו, באר, והתורה, משכן, שכינה, כהונה, ולויה, ומלכות, וענני כבוד במדבר, עד כאן. רצו בזה כמו שאמרנו, כי ישראל שהם קדושים בלתי נמשכים אחר הגוף, כמדבר* שאין שם מכל דברי תאוות* הגוף, שמה* קבלו כל המעלות הקדושות* כולם. לא בארץ ישראל, שנשתבחה בחטה ושעורה גפן תאנה ורמון (דברים ח, ח), וכל הדברים הגופניים. ולכך נתנו להם עשרה מתנות טובות במדבר, אשר כלם דברים בלתי גופניים. אם תורה, כהונה, לויה, ומלכות, משכן, שכינה, הם דברים קדושים עליונים כלם. אם המן, כתיב בו (תהלים עח, כה) "לחם אבירים", שנבלע באיברים, והוא מזון רוחני. והבאר, שהיה מקור מתברך בברכה נסיית על ידי נס. וכן השליו הנקרא "עוף השמים" (בראשית א, ל), לא מן הארץ. והדברים הארציים וגופניים כולם [לא] קבלו ישראל עם קדוש ונבדל במדבר.