ובמדרש (במדב"ר א, ז), "באו מדבר סיני" (שמות יט, א), בג' דברים נתנה תורה; במדבר, באש, ובמים. במדבר, דכתיב "באו מדבר סיני". באש, דכתיב (שמות יט, יח) "והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש". במים, דכתיב (שופטים ה, ד) "גם עבים נטפו מים". מה אלו חנם לעולם, אף דברי תורה חנם לעולם, עד כאן. הנה יש להקשות, אם טעם נתינתה בג' דברים אלו להורות על שהיא הפקר, וכל הבא לזכות בא יבא ויזכה, יספיק אם כן שתנתן באחד מהם, ואין צורך בשלשתן. ועוד קשה, מה צריך הוראה על הפקירה כלל, וכי ממי יש לקנותה עד שהיה עולה על הדעת שיקננה בממון.
דרוש על התורה · פרק י׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.