דרשת שבת הגדול · פרק ט׳, ד׳

וסוף סוף כי קין בפרט דבק בו יצר הרע, ודבר זה כנגד חלק אחד. ונקרא "קין", כי יצר הרע אינו מן האדם, שהרי אפשר לסלק ולהבדיל* ממנו. ולכך נקרא "קין", שהוא נקנה לאדם מן השם יתברך. וקרא אותו "איש", על שם הגבורה שיש אל יצר הרע, ו"כאיש גבורתו" (שופטים ח, כא), (-וכאשר-) [ובאשר] יצר הרע שולט באדם, כמו שאמרו חכמים (אבות פ"ד מ"א) "איזהו גבור הכובש את יצרו". ואם כן היצר הרע "איש" הוא. ומה שאמר* (בראשית ד, א) "קניתי איש את ה'", כלומר כי אמרה חוה, אל יתמה האדם שיצא ממנה* זרע כמו זה שיש בו יצר הרע, ויצר הרע "רע" נקרא, ואם כן היה לך לומר שהוא מעיד על האֵם שיצא ממנה זה לומר ארור הכרס שיצא ממנו. על זה אמרה "קניתי איש את ה'", כי יצר הרע ברא השם יתברך אותו, וזהו "קניתי איש את ה'". ומכיון שכך גזרה חכמתו יתברך, אין זה עדות כל כך. ותלה הכתוב קריאת שם זה באשה, כי האשה יותר יש בה הכנה שיצא ממנה* בן רע מן האיש. ואילו שת שהיה צדיק, כתיב (בראשית ה, ג) "ויקרא שמו שת", האב, מפני שיותר יש לתלות הטוב באיש מן האשה.